הלילה הזה כולו כתום

אין לי שום הערכה לחג הזה.

אבל אני אוהבת כתום.

ואני ממש, ממש אוהבת את הדלעת הזאת.

היא יפנית, קטנה ועסיסית.

והיא מאד כתומה.

והכי כיף - שלא צריך לקלף את הקליפה שלה. היא מתרככת נהדר גם בבישול וגם בצלייה בתנור.

הנוכחית נחצתה לשניים.

החצי הראשון נפרס לפרוסות ונצלה בתנור עם קצת שמן זית ומלח תבלינים וזכה לרוטב נהדר של טחינה וסילאן - מעדן!

והחצי השני בושל במרק והוגש עם גרעיני דלעת - אין כמוהו מנחם בערבי הסתיו החשוכים.

להתראות שמש, נתראה בעוד חצי שנה!

have a bit more autumn

my favourite colour is october.
said shelly, after someone else that said it before.
i couldn't describe it better.

and look at this lovely lady with her family.
as i walked beside her she apologised that they are so slow,
but she also explained that each of them has his own will, and his own temperament...
just like us.
i couldn't describe it better...

mr. postman

i love getting post!
it's always a surprise. often also good surprises.
this time it's the corner to corner package,

with the lovely tomare tenugui inside that have turned the world already twice or more,

and other small sweet surprises for me:

i got it from juana from rome.
thanks a lot juana!

and the other package, a beautiful calendar that will do also a journey to dear mother and father.

made by the talented rita and can be ordered from her site:
http://www.schachtelwesen.de/
thanks rita!!!

so much fall

בכל יום שאני מגיעה הביתה אני חייבת קודם כל להניח את העלים שאספתי בדרך.

הדרך מהתחנה הביתה נמשכת ונמשכת כי אני לא מפסיקה להתפעל.

כל עלה נראה לי יותר יפה מקודמו.

ואני אוספת 

                ואוספת 

                           ואוספת...

ואז אני מוציאה מהמכבש הנפלא שלי את העלים משנה שעברה, או מלפני שנתיים, או יותר,

וגם איתם אני לא בדיוק יודעת מה לעשות,

אבל בטוח שבשנה הבאה יהיו עוד...

and by the way, PARTYRS on the front page of SPIEGELONLINE/NETZWELT!!!

this and that

our:

their:

no farther words are needed... (yes nir, her mother did it again!)

but look at this late blooming:

makes me happy!

and a dress in process:

and a cat doing yoga:

ooooommmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmm

while looking for this song I found also this:

it's great, isn't it?!
 

before and after

אתמול היה יום קצת מוטרף.

בקצב שאני כבר לא כל כך רגילה אליו.

איש אחד באמריקה. (זה בסדר אהובי. סתם בצחוק הכל. שלא יהיו לך נקיפות מצפון)

ילדה אחת עם בוהן חבושה בגודל של פומלה. טוב, בערך...

חתול אחד מפונק שצריך שיבקרו אותו (;

ואני שמנסה להיות סופר אמא.

לפני:

אחרי:

משמאל למעלה עם כיוון השעון (זוכרים שעון? כזה עגול עם מחוגים שעושה תיק-תק)

חוברת התפירה החדשה של רוזה. פינקתי את עצמי אתמול.

הבלוג שלה אגב, מעורר קינאה.

מעבר לפרסומות ופוסטים שמפרסמים ספרים שהיא הוסיפה השנה,

היא מצליחה להתמיד בסגנון פשוט, כביכול אינפורמטיבי אבל לא משעמם ותמיד או לרב עם תמונה אחת בלבד. 

ולמרות שהבלוג שלה מתעדכן תדיר, עדיין נראה שהיא מספיקה ליצור בלי הפסקה.

ניהול זמן!!! זה מה שלא לימדו אותי בבית הספר.

הפומלה הראשונה שלי העונה.

לא משהו. יבשה וקטנה.

מקווה שהבאות אחריה יהיו טובות יותר. אני אוהבת פומלה!

קפה ועוגה של הבקר אחרי הבלגן.

והיום ארוך במיוחד. עד שארגע.

שזה אומר סיבוב מעמיק ברחבי הבלוגריה. חיפוש אחרי דברים יפים שירגיעו.

וכשאני באמת רוצה להשקיע אז אני גם מכניסה כמה חידושים לרשימת הבלוגים האהובים כדי שיהיה גיוון ויהיה מעניין.

לא בטוחה שהתוספות של הפעם הן באמת מבטיחות, אבל נראה.

בסך הכל זה די עוד מאותו דבר ולפעמים מדהים לראות איך טרנדים חוצים יבשות בשניות.

והעוגה היא כמובן האלוהית של אורן גירון מ"האוסף המתוק של על השולחן".

ואתמול נאפו כאן שתיים כאלו.

קלה ביותר להכנה, טעימה ומענגת.

אה, הקטע של הכנת הטרופלים? כמובן שאני לא מכינה בעצמי.

זאת עוגה של סתיו וחורף אצלנו כי היא מסמנת את הופעת הממתקים של חג המולד בחנויות.

מנצחת!

וכשאגמור להתעסק פה בשטויות, אולי אתפור לי שמלה.

"אולי!" אמרתי.

לוין קיפניס! השעון מתקתק ולא דופק!

אבל מילא, נעזוב את זה עכשיו.

שמלה.

kartoffeln gratin

funny combination, this very german "kartoffeln" together with the very french "gratin".
anyway, a very tasty combination:

i buttered an oven dish (20*30cm), and preheated the oven to 180°c, then peeled about 6 medium potatoes, cut them into very thin slices. in the dish i laid slices, then a mixture of estragon and parsley and on it grated parmesan. repeated until no more potatoes. mixed 1 cup double cream with 1 cup cream fresh (or the german "schmand"), 2 eggs, salt, black pepper, nutmeg and poured on top with more parmesan. to the oven for about 1 hour. meanwhile set the table, open red wine and light the candles. corruption! bon apetite!

and then, if possible go for a walk on the elbe bank and admire nature:

סימן שאתה צעיר

כשאישי היקר הראה לי בגאווה כיצד הכל נכנס בקלות למזוודה שארז לנסיעה הקרובה, 

הבנתי שמבין שנינו בבית הזה, זאת אני השובניסטית ולא הוא.

לא הייתה ברירה, אלא לפתוח את מכונת התפירה...

ולדאוג מהר לתחליף הולם.

בנוסף הוקרבה לצורך העניין גם השמיכה הפטריוטית הזאת:

כדי לעטוף ולהגן על מערכת התקשורת המסועפת:

טוב, ועוד פה ושם קצת שיפורים כדי שייצג אותנו בכבוד,

וזהו,

אפשר לנוח.

כן, ככה זה כשמגיע הגיל שאתה מוכן להישבע שלא החזקת את הספר הזה בחיים ביד... ((:

או שאתה לא זוכר שנידברת לארוחת ערב עם חברים...

או שפתאם אתה חוגג את יום ההולדת ה-19 של בתך הצעירה (אתמול!!!)... 

או שאתה מאמין בלב שלם שלמחט הזאת אין חור כי איך זה יכול להיות שהחוט לא נכנס...

זה סימן שצריך להוריד את האבק ממשחקי הקופסה של פעם ולהתחיל לשחק.

מזל טוב ילדתי אהובתי! את הכי בעולם!