אחרי שקין הורג או מוביל להרג של כל בני האנוש על התיבה - נגמר המבול.
"... כאשר התרחקו הצבים, שהיו האחרונים, איטיים וכבדי ראש כדרכם, קרא אלהים, נוח, נוח, למה אינך יוצא. מתוך התיבה החשוכה הופיע על מפתן הדלת הגדולה קין, איפה נוח ובני-משפחתו, שאל אלוהים, פה ושם, מתים, ענה קין, איך מתים, למה מתים, שאל אלהים, חוץ מנוח, שהטביע את עצמו מרצונו החופשי, את השאר הרגתי אני, רוצח, איך העזת לסכל את תוכניתי, ככה אתה מודה לי על שחסתי על חייך אחרי שהרגת את הבל, שאל אלהים, וקין ענה, היה צריך להגיע היום שמישהו יעמיד אותך מול הפרצוף האמיתי שלך, ומה עם האנושות החדשה שבישרתי עליה, וקין ענה, היתה אחת, לא תהיה אחרת, ואיש לא יבחין בחסרונה, אתה, קין, מרושע, רשע מרושע, רוצח אחיך, לדעתי אתה רשע מרושע יותר ממני, זכור את ילדי סדום. השתררה דממה עמוקה..."
ככה ז'וזה סאראמאגו בספרו האחרון "קין", מנהל דיון עם אלוהים על המוסר המעוות של אלוהים.
ואחרי שחזרתי לספר הזה לאור הארועים האחרונים חשבתי פתאום: אלוהים בעצם לא כועס על כך שקין רוצח, אלא הוא כועס על כך שקין לוקח ממנו את זכותו הבלעדית לברוא חיים ולשלול אותם. או במילים אחרות, אולי הוא כועס שנלקח ממנו הכיף להרוג בעצמו???
