בני היקר, בא לבקר אותי כדי שלא ארגיש בודדה בשעמום הנפלא שנכפה עלי.
במקרה הוא גם הביא איתו חור,
כלומר חור עם כיס,
כלומר, יותר נכון, זוג מכנסיים עם חורים בכיסים.
הדבר הראשון שרציתי לעשות היה לקחת מספריים ולגזור את הכיס, וליתר בטחון גם את השני.
הדבר השני היה להתבונן על החור, אולי תגיע ההארה דרכו.
אך משזו בוששה להגיע וההתבוננות לא שינתה את מהותו הפנימית (או האין-פנימית) של החור,
הבנתי שעלי לעבור לשלב השלישי והגבוה והוא שלב ההבנה דרך המעשה...
ואכן, המעשה הביא איתו את הטרנספורמציה הנכספת: החור, אף על פי שהוא חור, הוא לא חור יותר.
הרגשתי שעם כל חור אני מצליחה להבין את המציאות באור חדש.
וכבר אני מלאת ציפייה לחור הבא...
my son came to visit me and brought his holes with him...
"...Teach your parents well, their children's hell will slowly go by,
And feed them on your dreams, the one they fix,the one you'll know by.
Don't you ever ask them why, if they told you, you would cry,
So just look at them and sigh and know they love you."
And feed them on your dreams, the one they fix,the one you'll know by.
Don't you ever ask them why, if they told you, you would cry,
So just look at them and sigh and know they love you."
(teach your children well/ crosby, stills, nash & young)