"... בכל דור אובדים שבטים; בכל דור יש הערב-רב שלו שרוצים לשוב מצרימה; כל דור הוא דור המדבר. לכל דור המרגלים שלו, שמשון הגיבור שלו, אבימלך שלו, ולהפך, כל דור יש לו יתרו שלו, רות שלו. העלים נושרים מן העץ, אבל הענפים נשארים, והגזע שולח שורשים. כל ארץ יש בה בני ישראל שאבדו לעמם, כל עדה יש בה זרים. בני-האדם כצמחים פורחים ואחר-כך נובלים. החשבון נעשה בשמים, ובסופו של דבר נושא כל אחד באחריות רק לו עצמו."
