ביום שמ. גמרה את בחינות הבגרות שלה, והיתה צריכה לשמוח ולחגוג,
פושקין החליט לצאת לסיור להכרת השכונה.
בלי להודיע כמובן.
כלומר, הוא ילל משהו בארבע לפנות בקר, אבל היינו ישנונים.
אחרי שוידאנו שהוא לא על המקרר, בתנור או במכונת הכביסה בבית,
יצאנו לחפש מסביב לבית ובשכונה.
אבל פושקין נעלם.
הסתובבנו אבלים, משלימים בהדרגה עם העובדה שאולי ...
בלילה התעוררנו בתקוה עם כל רשרוש בבית.
ובבקר קמנו לבית שקט נטול פושקין.
וקוקוס?
קוקוס המשיכה בחייה כאילו לא היו הדברים מעולם.
בתשע בבקר טלפון.
פושקין חי ובריא ומחכה לנו בצער בעלי חיים.
בחצות הוא נמצא על ידי המשטרה משוטט במרחק כמה רחובות מהבית.
עדיין לא הצלחנו לברר איתו אם נעצר על שוטטות, או על שהטריד עלמות חתולות צעירות.
אנחנו עדיין מנסים לדמיין לעצמנו את הסיטואציה בה המשטרה עוצרת בחריקה את הרכב,
ואת השוטרים יוצאים מהרכב ומנסים לברר עם פושקין לאן הוא רוצה להגיע... (:
סוף שבוע נהדר!
