אל תדאג אהובי, זה שאתה רחוק ממני כרגע (הכי רחוק שהיינו זה מזו אי פעם) לא שינה את מעמדך.
אתה עדיין אהבת חיי.
אבל גם עוגיות.
אני מניחה שאם היו שמים לפני ערימת זהב ועוגיה חמה שיצאה מהתנור הביתי,
הייתי (כמו משה) נכווית מהעוגיה ומפסידה את הזהב.
ה(ביש)מזל הוא שאני עצלנית ואפיית עוגיות, תגידו מה שתגידו - זו עבודה.
אז אפשר לספור על עשר אצבעות את מספר הפעמים בחיי שאפיתי עוגיות
וזוהי אחת מהן:
סוף שבוע ארוך נראה באופק,
בחוץ קר,
האיש רחוק והבית שקט,
גיליתי את הבלוג המקסים של אידית (איך עוד לא גיליתי אותך עד היום???)
והכי רציתי לעשות משהו שעושות בנות ואמהות ביחד, ככה לקרוב לבבות -
עוגיות.
אז שיהיה לכם סוף שבוע מקסים עם עוגיות או בלי וסעו או טוסו בזהירות (;
והשיר אהובי, לא מוקדש לעוגיות...
