more from bologna

ok, ok, here are some more

 

 

 

 

pizza,

sienna-verona-ochre,

narrow streets,

churches,

revolution!

art.

bologna

 

history

art

art students

meat

books

lots of history

 

what i did lately

as the winter stayed more than expected, i had the chance to finish those and even wear them.

happy pessach and happy easter to you all, and see you after Bologna !!!

 

יעילות - זאת המילה

 

כזאתי עצלנית אני, או אם להיות פוליטיקלי קורקט - כזאתי לא יעילה אני - שבסוף היום, בדרך למיטה אני אף פעם לא מבינה איך מבין האצבעות חומקות להן השעות ואני בקושי הספקתי...

לגמרי לא כמו המודל של האישה הישראלית שמתקתקת, ובטוח שלא כמו הגרמנים שבארצם התיישבתי.

במשך השנים אספתי לי מפה ומשם הצדקות.

אני איטית אך יסודית.

בעולם יש צורך גם בחולמים.

לחץ ומתח הינם הגורמים הראשונים למחלות.

בקיצור, נשארתי איטית כשהייתי....

אבל מדי פעם, יש מין ימים כאלו שאני מצליחה לתקתק. כלומר, יחסית אל עצמי.

למשל, להספיק להכין ארוחת צהריים וגם לאפות עוגה - וואוו!

או למשל, לקנות בשר וכבר באותו היום להכין קציצות ואפילו להקפיא מנה לשבוע הבא.

או, לנקות את הבית, לתפור משהו ולארגן ארוחת ערב.

כן, תצחקו, אבל אלו ההישגים הגדולים של חיי היום יום שלי.

אז היום היה מין יום כזה, או חצי יום כזה.

את האחיינית המתוקה שלי לקחתי איתי בסקייפ למטבח, ותוך כדי שהיא כותבת אותיות "שנראות אמיתי",

 

 

אני הורדתי את הפודפרוססור והתחלתי לטחון:

מיזלי מדהים מלא בכל טוב הארץ (אין לי מושג איזו ארץ)

 

 

 

ואז בשיא היעילות טחנתי את השקדים שנותרו לי דק, דק ועל פי המתכון של הילה מביסים לטארט ריבת שזיפים (מהספר שלה) לקחתי את שאריות ריבת הגזר ותפוחי עץ (כן, כן! ובבקשה לא להרים גבה) ואת התפוח המצ'וקמק האחרון שנשאר והסתכל אלי במבט מאשים של "ככה לא מתנהגים לתפוח אורגני שעולה כפליים מתפוח סתם" ואפיתי טארט דומה לשל הילה אבל לא בדיוק.

 

ואחרי שגם היא וגם הוא פירגנו לי ואמרו שיצא טעים (ורצו לאמר גם: "למרות האילתורים" אבל התאפקו), התמלאתי באנרגיות ממש לא אופייניות והכנסתי לתנור קדירה עם תפוחי אדמה שתוגש לארוחת הערב עם סלט כרוב שאותו כבר יכין מישהו אחר ביעילות משלו...

והתישבתי לכתוב את הפוסט הכי ארוך EVER!

וכל זה למה? כי אנחנו עדיין שקועים עמוק מתחת לאפס ביום השני של האביב. אז אם הוא, האביב כל כך לא יעיל, אז גם לי מותר! לא?

 

 

 





still white

 

very white...

 

 

 

so we comfort ourselves with sugar and colour from m.'s factory and it looks happier!

have a wonderful week!

זוג ופרד

 

והפעם בעברית.

 

כשהורדתי היום את התמונות מהמצלמה ומהטלפון, התחברו לי פתאם ביחד שני אלו:

 

ג'אקומטי

 

והנה גם בית ג'אקומטי:

 



 

אחר כך ראיתי, שעוד זוג הסתדר לו ביחד.

זה הקרוקוס שהבטיח לנו את האביב לפני כשבוע, לפני שנעלם תחת מעטה עבה של שלג.

 

 

 

והנה הוא, עדיין מבטיח. ואם הוא הצליח לשרוד את 20 הסנטימטרים של שלג שכיסו אותו, אז אני נוטה להאמין לו. לטבע.

 

 

אמנם אנחנו כולנו יודעים מי מכופף את הבננות....

אבל האם חשבתם פעם על מי מנקה את הרמזורים?

אז הנה הוא, תפסתי אותו דוקא באמצע היום. והוא לא בזוג. הוא דוקא לבדו. לגמרי לבדו.

 





 

 

ומי שגם לגמרי לגמרי לבדו, ובכלל אני לא בטוחה שהוא מודע לכך, זה הברוז הלבן אצלנו בפארק:

 

 

כל החברים שלו הם סתם ברוזים רגילים.

 

 

 

והנה גם אני, לבד על המרבד, עם קרן שמש מעוררת תקוות:

 

 

ושיהיה לכם סוף שבוע נהדר!

מתמי

 



some more tea

don't forget to buy some more tea. after all, it's still winter.

have a nice week!

march???

 

feels almost like christmas.

 



oh shi...!

look what happens when you are to much concentrated on blogs...

I was looking at the pictures of the plates in the flea market of paris, in this blog
and then i lost one of our nicest.
but, funny, this one is the only one of which we have had two of the same.
and anyway, the spring is almost here, so it means the beginning of the flea markets seasons!

have a nice weekend!

 

corner view - (small) hands

in contrast to the old hands, in francesca post, that are so wise and somewhat tired -
the small/young ones are so full with energy and eager to learn and do.
both - i find fascinating!

for more corner viewers visit the nice blog of francesca.

have a wonderful springy day!!!