i was always told that the process is more important than the result.
i do believe so!
although i do agree that the result might be much nicer!!!
ok, then maybe both.
בחיים שלי לא הייתי בוחרת בפרויקטים כאלו.
פיסול בבצק סוכר!
אבל מ. דווקא כן.
ולפעמים אפילו נדמה לי, שככל שאני יותר רחוקה מהרעיון, הוא מאתגר אותה יותר (-;
טוב, זה המוטו שאני מנפנפת בו במעלה הבלוג שלי.
אז רצוי שאשאר נאמנה. נכון?
בכל אופן, כיף לראות מהצד. איך היא לא מתייאשת, ולא מתעצבנת.
אין לי מושג ממי יש לה את זה.
את הפיסול בבצק סוכר היא למדה מהחוברות שקיבלה מהדודה. תודה "דשה"!
ואם לפרגן, אז נפרגן גם ליוצרת וכותבת החוברות טל צפריר
והתוצאה, אין מה להגיד, סוף הדרך!!!
נכון, נכון, לא לגמרי כשר לפסח... אבל יפה. לא?
ואני דוקא התכוונתי לכתוב על חשיבות התהליך.
הרי כשלמדנו חינוך, אז אמרו לנו תמיד שהתהליך חשוב יותר מהתוצאה.
אני אכן מאמינה בזה.
ואני חושבת שזה חסר לי קצת בבלוגספריה. ואני לא מדברת על הדרכות. מזה יש הרבה ויפה.
אלא אני מדברת על הצילומים היפים והמהונדסים האלו,
שאחרי שניים שלושה בלוגים נראים כולם אותו דבר ו... משעממים.
זה לא שאני לא מקנאה בכל אותן מוכשרות ובעלות מצלמות משוכללות.
אבל הייתי רוצה לראות איך נראה החדר או שולחן העבודה לפני ובזמן.
אני מוצאת שזה יהיה הרבה יותר מעניין.
טוב, אולי בגלל שאצלי השולחן והראש הם רב הזמן בתהליך
התוצאות קצת יותר נדירות...
ובכל זאת:
חג יפה ושמח!
גם אם לא לגמרי כשר.
