טוב, בזמן שלמעלה מתקיים בית מרחץ תורכי (ככה אמא קוראת לשעת המקלחת...)ת ניצלתי את ההזדמנות לרדת למטה. שקט כאן עכשיו. במשך אחר הצהריים היה עמוס בזקנים (טוב, בעיקר זקנות) שמשחקות סוליטייר וברידג'.
ירדתי לכאן עם אבא, שהרגיש קצת יותר טוב אחרי מנוחת הצהריים והיה לו מרץ ללכת קצת יותר.
נגשו לברך אותו על חזרתו והוא השיב באדיבות וניסה להיזכר עם מי הוא מדבר. בדרך פגשנו זקנות אחרות עם הליכונים וניהלנו שיחות על מהירות, קמ"ש, איבזורים ושכלולים. אבא שלי עדיין "נוהג" על מודל ישן...
אז תראו, כל מי שבעניין וינטאג', אני לא רוצה להרבות במילים, אבל, אין אין אין על אמא שלי בקטע הזה:
אלה נעלי הבית החדשות שלי...
