... איך מתמודדים עם שביזות סתוית או
איך להתמודד עם לחץ דם נמוך.
הסתיו הזה
על כל יופיו המשגע והחמימות היחסית שלו (20 מעלות היום!),
תפס אותי בכל זאת לא ממש מוכנה.
ופתאם שוב קשה לקום בבקר, והמיטה קוראת לי לחזור אליה,
והאפרוריות שלא לדבר על החשיכה של שבע בבקר,
ולחץ הדם הנמוך,
והקרירות.
אז למזלי בימי רביעי בבקר אפשר להאט את הקצב.
סנדויצ'ים אפשר להכין גם בשמונה (ולא בשש),
ולהזרים את הדם בהדרגה עם קפה ובלוגים יפים (מוזמנים להציץ בהיצע שמימין).
ואז, כשהעיניים כבר לא מאיימות להיעצם, והמיטה נראית רחוקה ולא אטרקטיבית יותר,
אז אפשר להכין בצ'יק את העוגה של פאולה.
פאולה היתה דודה אהובה.
היא היתה הבת דודה הצעירה של אבא והם היו קרובים ביותר כבר כילדים.
ימים רבים ביליתי בביתם שבלב תל אביב, ושיחקתי עם ח. שהיו לה המון בובות.
הסבתות שלי ושל ח. היו אחיות.
ביתם ישב במרכז תל אביב במרכז פרישמן. שני צעדים מהים, שני צעדים מדיזינגוף.
וזאת בעצם תל אביב כפי שהכרתי בילדותי. מהחלון רואים כל מיני מפורסמים מטיילים אל הים.
ובימי שישי בלילה מפגשים של דודות רומניות למשחקי קלפים.
סבתא שלי שנשארה עם אבא בירושלים, קצת קינאה אני חושבת באוירה התל אביבית הזאת.
פעם היא אפילו נתנה לאמא במתנה כסף כדי שתקנה לעצמה מעיל פרווה כמו הדודות בתל אביב,
אבל אמא שלי קנתה שטיח לרצפה הירושלמית הקרירה...
אני לא זוכרת הרבה מהבישולים של פאולה, יתכן שהיתה בשלנית מעולה, אני לא הייתי אכלנית גדולה.
אבל אין לי ספק שהיתה אופה מצוינת.
כאופה עצלנית מטבעי אימצתי דוקא את המתכון הפשוט הזה.
זו עוגת פירות הפוכה, קלות בלתי נסבלת של הכנה, אפשר לעשות עליה אין סוף וריאציות והיא ממש לא נעלבת.
אז הבקר עשיתי אותה עם שאריות מהאגס של המיזלי של הבקר, ובמקום כוס קמח, אני שמה חצי כוס קמח וחצי שקדים טחונים וגם פתיתי שיבולת שועל, ולמעלה פיזרתי שקדים פרוסים.
ועם הרבה תה ממותק בדבש של מריה ומתובל בהרבה ג'ינג'ר (זנגויל),
והנה אני מוכנה רגע לפני הצהרים להתחיל את היום....
אמצע שבוע נהדר שיהיה גם לכם!
